כשהיינו צריכים אותם הם יצאו להלחם עבורנו
עכשיו הם צריכים אותנו כדי לחזור לחיים
למעלה מ־10,000 לוחמים/לוחמות כבר מוכרים כפצועים נפשית, וכ-20,000 נוספים שותקים עם כאב שלא רואים. הפצעים בנפש ממשיכים לדמם גם אחרי שהקרב נגמר
אבל המדינה לא מעניקה מענה מספק.
רק בזכות יוזמות פרטיות ותרומות מהציבור – זה שהלוחמים נשלחו להגן עליו – נוכל להחזיר להם את השפיות שנלקחה.
הכירו את סא"ל (מיל') ערן מסס,
לוחם. מציל חיים. שליח של תקווה.
ערן מסס, סא״ל (מיל’) מקרית אתא, מפקד לשעבר ומקבל עיטור הגבורה האזרחית מנשיא המדינה, התפרסם כאחד מסמלי הגבורה של 7 באוקטובר.
בשעות הראשונות לטבח, כשהבין שמתרחש אסון לאומי, הוא לא היסס: הוא לקח אקדח, עלה על הרכב ונסע דרומה – לבדו, ללא פקודה.
ערן לחם במחבלים, פינה ניצולים תחת אש, ותיעד ראשון את זוועות מסיבת נובה –
כשהוא קורא שוב ושוב: “יש כאן מישהו חי?”.
הסרטונים שלו הפכו לעדות מצמררת שהוקרנה גם באו”ם.
האיש שתיעד ראשון את הזוועות – הוא עצמו פצוע נפש מהיום ההוא.
מתוך הכאב האישי והצלקות שלא מרפות, ערן הקים פרויקט ייחודי שמטרתו להעניק תקווה, חיזוק וטיפול ללוחמים וללוחמות שנשארו עם הלב בשטח – אלה שנפשם עדיין נמצאת שם, באותו יום נורא.
מאז אותו יום ערן הוא גם שליח הסברה בינלאומי – מרצה, מעיד ומספר את סיפור הזוועה כדי שהעולם לא ישכח.
אבל מעל הכול – היום הוא נלחם למען אלה שפצועים מבפנים.
הערוצים שכבר מכירים אותנו
ביוזמת סא”ל (מיל’) ערן מסס ובשיתוף ראובן שוורץ ושותפים נוספים, הוקם המיזם לחיילי מילואים שחזרו מהקרב עם גוף שלם – אבל נשמה פצועה.
ריטריט חוסן והעצמה ללוחמים/לוחמות
שלושה ימים אינטנסיביים של ריפוי עמוק לנפש ולגוף,
המעניקים ללוחמים/לוחמות הזדמנות נדירה לעצור, לנשום ולהתחבר מחדש לעצמם – אוויר לנשימה ותחילתה של דרך חדשה.
במהלך הריטריט הלוחמים/לוחמות עוברים חוויה רב־תחומית ייחודית:
אמבטיות קרח וטכניקות נשימה מתקדמות לחיזוק המערכת העצבית ולשחרור מתחים,
סדנאות ותנועה חופשית שמאפשרות להחזיר שמחת חיים אל הגוף,
מלאכה יצירתית שמרפאה את הנפש דרך הידיים,
ו-סאונד הילינג עוצמתי שמחזיר שקט פנימי ומחבר אל שלווה עמוקה.
זהו מרחב בטוח, תומך ומכיל – שבו לוחמים יכולים, לראשונה מזה זמן רב, להניח את השריון ולהתחיל לחזור לחיים באמת.
עדויות ממשתתפים
"אני חזרתי – אבל חלק ממני נשאר שם"
אני גיבור, ככה אומרים לי. הצלחתי להציל חיים.
אבל את שלי – איבדתי. לא בדם. בנפש.
אני חוזר הביתה, מחייך, מדבר, מתפקד –
אבל חלק ממני נשאר שם, בשדה הקרב.
בלילות אני שוב שם:
במקום שינה – סיוטים.
במקום שקט – פיצוצים בראש שלא נגמרים.
בפנים אני נלחם כל לילה מחדש, לבד.
אנחנו לא זרים לכם – אנחנו האחים שלכם.
אנחנו אלה שחזרו עם עיניים כבויות ולב שבור.
כל מה שאנחנו צריכים עכשיו זה יד מושטת.
מעט תקווה.
אולי ככה נצליח לחזור לחיים.
אחרי שסיכנו את החיים למענינו הם זקוקים לתרומה שלכם ביד רחבה כדי לטפל בנפשם ולחזור לחייהם ולמשפחותיהם.
“וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה לַה’ – מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר.”
לא כולם חזרו שלמים. אבל הם יכולים לחזור לחיים – בזכותך.
הם לחמו עבור כולנו.
היום הם נלחמים על עצמם – על נפש שזקוקה לריפוי.
בעזרתך, נוכל לתת להם רגע של שקט, נשימה, ואפשרות להתחיל מחדש.
כל הזכויות שמורות לעמותת אהבת השמחה ולב גן העדן
אפיון, עיצוב ופיתוח
